מפגש 01
ריינו מאפס: מה שונה מאוטוקאד וסקצ'אפ
הכרת סביבת העבודה והאובייקטים הבסיסיים, בנייה בדו ממד ובתלת ממד, פעולות בוליאניות, מבטים וסגנונות תצוגה, ופריסות להדפסה. המפגש הזה קיים כדי שכל מה שבא אחריו יישב על בסיס יציב.
82 דקות
עשרה מפגשים על ריינו וגראסהופר, כמו שהם הועברו בכיתה
בשנת 2020 העברתי קורס תכנון פרמטרי בן עשרה מפגשים. הוא הוקלט במלואו, ומאז הוא יושב אצלי. החלטתי לפתוח אותו לכולם.
זה לא מוצר מלוטש. זה שיעור אמיתי: יש בו שאלות מהכיתה, יש בו רגעים שבהם משהו לא עובד ומתקנים אותו על המסך, ויש בו את הקצב של מי שלומד באמת. בעיניי זה יתרון. כשמשהו נשבר, אתם רואים גם למה, וגם מה עושים.
הקורס מתחיל מריינו ומגיע עד סימולציה של כוחות פיזיקליים והנפשה. אין דרישות קדם, ואין צורך לדעת לתכנת.
בעברית כמעט אין חומר על גראסהופר, ומי שמתחיל נאלץ ללמוד באנגלית ולתרגם לעצמו את המושגים. זו הסיבה שזה פתוח, בלי הרשמה ובלי להשאיר מייל.
גראסהופר מובנה בתוכה ואין לו מחיר נפרד. יש גרסת ניסיון מלאה ורישיון סטודנט מוזל.
לא בדיחה. כל הניווט בקנבס ובחלון התלת ממד בנוי סביבה.
שעתיים ברצף שוות יותר מארבע פעמים חצי שעה. השיטה דורשת להחזיק שרשרת שלמה בראש.
רקע בתכנות, מתמטיקה מעבר לתיכון, או ידע קודם בתלת ממד.
הסדר הוא מסלול. כל מפגש נשען על הקודם, ולכן שווה ללכת לפי המספרים גם אם נושא מסוים מסקרן יותר.
הכרת סביבת העבודה והאובייקטים הבסיסיים, בנייה בדו ממד ובתלת ממד, פעולות בוליאניות, מבטים וסגנונות תצוגה, ופריסות להדפסה. המפגש הזה קיים כדי שכל מה שבא אחריו יישב על בסיס יציב.
איך נראה החלון, מה עושה כל אזור בו, ואיך בונים שרשרת ראשונה שמייצרת גאומטריה. נקודות במרחב, וקטורים ומישורים, והרגע שבו מזיזים סליידר והצורה בריינו זזה איתו.
בונים מודל אחד פעמיים: בדרך המסורתית ובדרך הפרמטרית. ההשוואה הזו היא מה שגורם למטבע ליפול, כי ההבדל לא מתגלה בבנייה אלא ברגע שמבקשים שינוי. בסוף המפגש מייצאים לריינו ועובדים עם שכבות, חומרים ורינדור בסיסי.
האלגוריתם הראשון שכל אחד לומד, ומשם נפתח הכל. מודדים מרחק מנקודה, ממפים את הערכים לתחום שרוצים, ומעצבים את ההתפלגות בעזרת גרף. בדרך נכנסים דומיינים, אופרטורים מתמטיים, דיאגרמות וורונוי ודלוני, ובניית קומפוננט אישי.
זה המפגש שאחריו אנשים מפסיקים להילחם בתוכנה. אינדקס, פריט, רשימה וענף, ואיך גראסהופר מחליט מה פועל על מה. פיצול וחיבור של רשימות, מיון, ושתי הפקודות שפותרות את רוב התסכול: flatten ו-graft.
למה עקומה נשמרת כנוסחה ולא כתמונה, מה זו עקומת בזייה, מה המשמעות של צירי UV על משטח, ומה ההבדל בין ייצוג גבולות לרשת. זה המפגש התיאורטי ביותר, והוא זה שמסביר למה דברים מתנהגים כמו שהם מתנהגים. בסופו מחלקים גאומטריות לפי דומיינים ויוצרים סכמות צבע.
התוסף שהופך משטח חופשי לחלוקה מסודרת של פאנלים, וזה בדיוק מה שצריך לחזית או לתקרה. בנוסף, ייצוא של הנתונים לאקסל, שזה הגשר בין המודל לבין רשימות כמויות.
המרה ושינוי דינמי של אלמנטים בסיסיים לגאומטריות מורכבות. זה התוסף שהופך צורה מרובעת וגסה למשהו חלק ורך, בלי לבנות אותו ידנית.
כבידה, לחץ אוויר, אלסטיות, נקודות משען ומתיחה. במקום לצייר צורה שנראית טבעית, נותנים לכוחות למצוא אותה. זה הכלי שמאחורי מבנים מתוחים, קרומים וכיפות.
הפרמטרים כבר קיימים, ולכן אפשר להריץ אותם ולצלם. יצירת סכימות בעזרת אנימציה, ושילוב טקסט, מידות, בלוקים וחומרים. זה מה שהופך מודל להצגה שאפשר לשים מול לקוח.
אותה תיקייה בדיוק שליוותה את הקורס. חוברות התרגול, קבצי העבודה, והתוספים שצריך.
שבע חוברות מפגש בקובצי PDF, עם התרגיל שניתן בסוף כל מפגש.
קובצי גראסהופר וריינו מהמפגשים: תוכנית מדידה, Weaverbird, אנימציה, ודוגמאות Kangaroo.
bifocals שמציג את שם הפקודה מעליה, LunchBox, ו-Rich Graph Mapper.
גוררים את קובץ ה-gha לתוך הקנבס של גראסהופר, סוגרים ופותחים מחדש. זהו.
התיקייה מתארחת ב-Google Drive וההורדה ממנה כפופה לתנאים של גוגל. פתוחה לצפייה והורדה, בלי בקשת הרשאה.
אלה לא שאלות שהמצאתי. אלה השאלות שנשאלו בפועל במהלך המפגשים, והן חוזרות אצל כמעט כל מי שמתחיל.
לגבי אלמנט בודד ופשוט, אתם צודקים לגמרי, ובריינו זה יהיה מהיר יותר. ההבדל מתגלה ברגע שצריך לשנות. בריינו מוחקים ומציירים מחדש, ובגראסהופר מזיזים מספר אחד וכל המודל נגזר מחדש. באלמנט של חמישה חלקים זה מיותר, ובמאה חלקים שכולם שונים זו הדרך היחידה.
בדיוק. כל עוד השרשרת בגראסהופר חיה, מה שרואים בריינו הוא תצוגה בלבד ואי אפשר לבחור אותה או לערוך אותה. כדי להפוך אותה לגאומטריה אמיתית עושים קליק ימני על הפקודה האחרונה ובוחרים bake. מהרגע הזה זה אובייקט רגיל בריינו, ומנותק מהמתכון.
כמעט תמיד זה עניין של ענפים. אם העקומות יוצאות בענפים נפרדים, גראסהופר מנסה לבנות משטח בין עקומה לבין עצמה, ולכן שום דבר לא מופיע. קליק ימני על הקלט curves ובחירה ב-flatten מאחדת אותן לרשימה אחת, והמשטח נוצר מיד. אגב, כדי לחבר כמה פקודות לאותו קלט צריך להחזיק shift לחוץ עד אחרי החיבור.
קומפוננט בגראסהופר כמעט אף פעם לא מחזיק ערך אחד אלא רשימה של ערכים, והוא מבצע את הפעולה על כל אחד מהם. זה מה שנותן לשיטה את הכוח: פקודה אחת פועלת על מאתיים אלמנטים. כשנוצרת רשימה של רשימות, הן מסודרות בענפים, וזה כבר נקרא עץ נתונים. זה הנושא של המפגש החמישי.
יש כלל אחד שפותר את זה: כל פקודה מושפעת ממה שנמצא לפניה בשרשרת, ומשפיעה על מה שבא אחריה. הקלט הוא מה שנכנס, הפלט הוא מה שיוצא. אם אתם לא בטוחים מה קומפוננט מצפה לקבל, השהו את העכבר מעליו והוא יגיד לכם בדיוק.
קליק ימני על הקלט ובחירה ב-disconnect, ואפשר לבחור ניתוק של חיבור מסוים או של הכל. דרך מהירה יותר: מחזיקים ctrl וגוררים חוט חדש אל אותו קלט, וזה מנתק אותו.
כתום אומר שלא הוזנו מספיק נתונים, ואדום אומר שהפעולה נכשלה. בשני המקרים יש בלון קטן שאפשר ללחוץ עליו, והוא מסביר בדיוק מה חסר. זו שפת השגיאות של גראסהופר ושווה ללמוד אותה ביום הראשון.
כן, בדיוק כמו בכל תוכנה. ואם בניתם קבוצת פקודות שאתם רוצים לשמור לפעם הבאה, אפשר לבחור אותן ולהפוך אותן לקומפוננט אחד משלכם דרך cluster, ואפילו לייצא אותו ולשתף.
זה bifocals, והוא מציג בלון עם שם הפקודה מעליה. בהתחלה, כשהאייקונים עוד לא מוכרים, הוא מקצר מאוד את זמן החיפוש. הוא נמצא בתיקיית החומרים, וההתקנה היא גרירה של הקובץ לתוך הקנבס.
לא. גראסהופר עובד בקומפוננטים שמחברים בחוטים, בערך כמו לוח חשמל, ואין בו כתיבת קוד. הוא נבנה בדיוק בשביל מי שחושב ויזואלית ולא במילים.
כן. עשרת המפגשים, החוברות, קבצי העבודה והתוספים פתוחים לכולם, בלי הרשמה ובלי להשאיר מייל. אם אתם צריכים תכנון של אלמנט ספציפי לפרויקט, זה כבר עבודה ואפשר לדבר.
אדריכל ומתכנן אורבני. מוביל את תחום התכנון הפרמטרי ופיתוח כלי הבינה המלאכותית בבר לוי אדריכלים, ומרצה מטעם התאחדות האדריכלים.
את התכנון הפרמטרי אני עושה על פרויקטים אמיתיים שיוצאים לייצור: תקרות, קירות, חזיתות ומחיצות, וגם דברים שרחוקים מאדריכלות כמו מערכת שמייצרת מודלים של טבעות לפי מידות ההזמנה. מה שאני מלמד הוא מה שאני משתמש בו.
לתיק העבודות ←